כולסטרול, הטוב, הרע וכל מה שביניהם
אחד הנושאים שעולים פעם אחרי פעם כאשר מתחילים תזונה דלת פחמימות. בדרך כלל אנחנו ניגשים לבדיקות המעבדה ואז אנחנו מקבלים שיחת טלפון מלחיצה מרופא המשפחה שמודאג מאוד מהעלייה בערכי הכולסטרול. וזה נכון, הרופאים בדרך כלל מודאגים מהעלייה בכולסטרול וזה גם נכון שבדרך כלל הכולסטרול עולה כאשר אנחנו עוברים לתזונה דלת פחמימות. הסיבה לכך היא פשוטה מאוד, כאשר אנחנו אוכלים יותר שומן רווי, הכולסטרול בדם יעלה. אבל האם מדובר בבעיה? בואו ננסה להבין.
לפני הכול, בואו נראה מה זה בכלל כולסטרול. כולסטרול זאת מולקולה שאנחנו מייצרים בכבד והוא משמש למגוון תפקידים חיוניים בגוף, כולל למשל גמישות של ממברנות התאים, ייצור של הורמונים ושל ויטמין D. כמונו, גם בעלי החיים מייצרים כולסטרול ולכן אנחנו יכולים לקבל אותו גם כאשר אנחנו אוכלים מזון מן החי.
עכשיו בואו נדבר על איך אנחנו מודדים כולסטרול בדם. בדם אנחנו לא מודדים כולסטרול ישירות אלא אנחנו מודדים חלקיקים שנקראים LDL וHDL. מדובר על קומפלקסים של חלבונים שתפקידם להסיע שומנים וכולסטרול בדם. מה הבדל בין LDL לHDL? LDL מסיע את השומנים מהכבד אל הרקמות השונות בגוף ו HDL לעומת זאת אוסף את השומנים והכולסטרול מהתאים ומחזיר אותם חזרה אל כבד. לכן מבין השתיים רק LDL יכולה לגרום להצטברות של כולסטרול בדפנות של כלי הדם ומשם מגיע הכינוי "הכולסטרול הרע". חשוב להבין שההובלה של השומנים והכולסטרול לתוך הדפנות של כלי דם הינו תהליך טבעי וחיוני לתפקוד התקין של כלי הדם.
אז האם באמת יש כזה דבר הכולסטרול הרע או שפשוט מדובר על כולסטרול שרע לו, כלומר הוא עבר פגיעה כלשהיא ולא מצליח לתפקד כמו שצריך.
ישנם כמה גורמים שיכולים לפגוע באיכות ה LDL. אחד מהם זה הסוכר. כמו שאנחנו מכירים מושג של המוגלובין מסוכרר, גם חלבונים של LDL יכולים להיות מסוכררים וכתוצאה מכך לא לתפקד כמו שצריך. במקרה כזה, LDL לא יכול לעבור מטבוליזם בכבד ומצטבר בדם, משם הוא מנוקה על ידי תאים של מערכת החיסון, מקרופאגים, שנמצאים בתוך הדפנות של כלי הדם. מדובר על תהליך הגנתי של הגוף שנועד לנקות את הדם ממולקולות פגומות. אבל כאשר התהליך הזה הופך להיות כרוני, המקרופאגים מתמלאים בשומן והופכים להיות מה שנראה תאי קצף או באנגלית FOAM CELLS. במצב כזה הם מאוד דלקתיים ובעצם מתחילים תהליך של דלקת בכלי הדם. אני יכול להעיד שעבדתי עם התאים האלה באיטליה וראיתי בעיניים שלי הבדלים ענקיים בין אנשים בריאים לבין אנשים עם תנגודת אינסולין.
נזק נוסף שיכול להיגרם לכולסטרול הוא החמצון. חשוב להבין שהצטברות הכולסטרול בדפנות של כלי הדם הינו תהליך טבעי שלא גורם להיווצרות הפלאק בלי שיש שם תהליך דלקתי ומדובר על כולסטרול מחומצן. זהו השלב ההכרחי להיווצרות הפלאק. חמצון הכולסטרול יכול להתרחש בדם אבל גם בתוך הדפנות ולכן לא תמיד מספיק לבדוק את הכולסטרול המחומצן בדם. המקרופאגים מנקים את הכולסטרול המחומצן כי מדובר על רדיקל חופשי שיכול לפגוע בממברנות התאים ובDNA. מאקרופגים לא נוגעים בכולסטרול או בLDL תקינים.
אחרי שלמדנו מה זה כולסטרול ולמה הוא עולה בתזונה דלת פחמימות, עכשיו ננסה לראות האם בכלל יש בעיה בעלייה של כולסטרול בדם.
כך למשל, אם אנחנו מסתכלים על הממצאים של ניסויי מעבדה, אנחנו רואים שלLDL יש תכונות אנטי-ויראליות, כך למשל בדלקת ריאות הוא סופח מולקולות דלקתיות שעושות נזק לגוף. גם במקרה של וירוס הקורונה ראו שאנשים עם כולסטרול נמוך יותר נפגעו יותר מהווירוס.
במחקר על בני אדם שנמשך 10 שנים גילו שככל שהכולסטרול בדם היה גבוה יותר כך אותם אנשים היו עם סיכוי נמוך יותר לזיהומים ולתמותה. הראו גם שאנשים עם כולסטרול גבוה סבלו מפחות יתר לחץ דם, מחלות לב ושבץ. גם התפקוד הקוגניטיבי היה טוב יותר אצל מי שהכולסטרול היה גבוה יותר וכאשר מבדקו אנשים שנטלו סטטינים ראו יחס הפוך.
מצד שני, ואת זה גם ראיתי במחקר שלי במהלך הדוקטורט, אצל אנשים עם התקף לב לא רואים רמות גבוהות של כולסטרול בהשוואה לבני גילם ללא מחלות לב.
אז לסיכום, רמות הכולסטרול יכולות לעלות כאשר אנחנו אוכלים תזונה דלת פחמימות אבל אין לכך בסיס מספיק לדאגה מכיוון שהכולסטרול בפני עצמו לא מהווה בעיה כלשהי אלא אם הוא עבר חמצון או נזק אחר למשל כתוצאה מרמות גבוהות של סוכר בדם ושל תהליך דלקתי. יותר מזה, ממצאים מראים שכולסטרול גבוה יכול להגן מפני זיהומים, דלקות ותמותה בגיל מבוגר.
